'אבני חכמה', אבנים/כדורים, אילו 'אבנים' שאינן עשויות מאבן. יש בהן מן האוויר ומן הרוח ולא רק מן החומר. ה'אבנים' עשויות מבלון מנופח עטוף נייר טואלט ודבק.
והן גם משקפות מידה של פירוק והרס כבלון שהתרוקן מן האוויר.
על כל אחת מהן רשום פסוק מפרקי אבות שנכתב בכתב רש"י ובכדי להבינו דרושה מידה של הכרת הטקסט היהודי.
גם כשלא השתמשו בשפה העברית כשפת דיבור, שפת המשנה שימשה להעברת מסרים הלכתיים, מכתבים, פרוטוקולים בתי דין ופרשנות לכתבי קודש.
גדלתי במשפחת סופרים משושלת מחבר קיצור שולחן ערוך "שלמה גנצפריד" זצ"ל
גדלתי על המילה הכתובה – המקראית, התפילה והספרות התלמודית – המשנה.
המסורת מבית אבא ז"ל שגדלתי על ברכיה, דחפה אותי ללמוד את מסכת פרקי אבות במסלול שנתי באוניברסיטת בר אילן. הלימוד נתן לי השראה ליצירת סידרה זו.
בתהליך היצירה עברתי דרך ציר הזמן של התהוות ההלכה היהודית דרך זוגות חכמי המשנה – התנאים ומשיירי כנסת גדולה אשר עיצבו את עולם התלמוד.
במשפטים אלה הכתובים על "האבנים", אני מביאה את רוח הערכים שגדלתי עליהם והם פותחים פתח בסוגיית השווה והשונה של החברה הישראלית, כלי לבחינת הזהות שלנו.
להל"ן מספר משפטים מפרקי אבות:
(1)
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
על שלושה דברים העולם עומד –
על הדין
ועל האמת
ועל השלום.
(2)
שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה.
הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד.
על התורה.
ועל העבודה.
ועל גמילות חסדים.
(3)
יהושע בן פרחיה אומר:
עשה לך רב,
וקנה לך חבר,
והוי דן את כל האדם לכף זכות.
(4)
שמאי אומר:
עשה תורתך קבע.
אמור מעט ועשה הרבה,
והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:
(5)
רבן גמליאל היה אומר:
עשה לך רב,
והסתלק מן הספק,
ואל תרבה לעשר אומדות.
