רבי ישמעאל ורבי עקיבא
1. "ובשל מבושל במים" (שמות, יב: ט).
"אין לי אלא מים שאר כל משקין מנין ת"ל ובשל מבושל להביא שאר המשקין" – דברי רבי עקיבא
רבי ישמעאל אומר : (שמות יב, ט) במים אין לי אלא במים שאר משקין מניין אמרת קל וחומר ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן.
2. "דתניא וקנא את אשתו רשות דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר חובה" (סוטה ג ע"א).
3. מכילתא קפ"ב:
"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי"- ר' ישמעאל אומר: כל אם ואם שבתורה – רשות, חוץ מזה ועוד שנים
4. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צ עמוד ב
הכרת תכרת, הכרת – בעולם הזה, תכרת – לעולם הבא, דברי רבי עקיבא.
אמר לו רבי ישמעאל: והלא כבר נאמר "את ה' הוא מגדף ונכרתה"- וכי שלשה עולמים יש?
אלא: ונכרתה – בעולם הזה, הכרת – לעולם הבא, הכרת תכרת – דברה תורה כלשון בני אדם.
5. תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ו עמוד ב
שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה, כיון שהגיע ל"את ה' א-להיך תירא" – פירש, אמרו לו תלמידיו: ר',כל אתין שדרשת מה תהא עליהם? אמר להם:כשם שקבלתי שכר על הדרישה – כך אני מקבל שכר על הפרישה, עד שבא רבי עקיבא ולימד: את ה' א-להיך תירא – לרבות תלמידי חכמים
6. מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ד
וַיְדַבֵּר א-להים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.
מלמד שהיו אומרים על הן הן ועל לאו לאו,דברי רבי ישמעאל,רבי עקיבא אומר, על הן הן ועל לאו הן.
7. מכילתא יתרו פרשה ט' (עפ"י גירסת הגר"א)
"וכל העם רואים את הקולת ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן "
רואים הנראה ושומעין הנשמע – דברי ר' ישמעאל.
ר' עקיבא אומר: רואין ושומעין הנראה והנשמע.
8. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ו עמוד א
רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, ורבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב.
9. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב
תנו רבנן: "ואספת דגנך" – מה תלמוד לומר – לפי שנאמר: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך – הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל; רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר: "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'". ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: ואספת דגנך; ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר: ועבדת את אויבך וגו'.
10. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כז עמוד ב
דתניא, היה רבי ישמעאל אומר: מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג, שיעבוד ואל יהרג? ת"ל: וחי בהם – ולא שימות בהם, יכול אפילו בפרהסיא? ת"ל: ולא תחללו את שם קדשי.
11. ברכות דף סא
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה – זמן קרית שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן!?
אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: בכל נפשך – אפילו נוטל את נשמתך; אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו! ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד.
12. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נח עמוד א
מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים,
יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו: סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים, אמר: "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו. אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע.
13. משנה מסכת נדרים פרק ט משנה י
קונם שאיני נושא את פלונית כעורה, והרי היא נאה; שחורה, והרי היא לבנה; קצרה, והרי היא ארוכה; מותר בה… ומעשה באחד שנדר מבת אחותו ענייה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה אמר לו רבי ישמעאל בני לזו נדרת אמר לו לאו והתירו רבי ישמעאל באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול בנות ישראל אל שאול בכינה:
